ניבי
איש
פשוט היה וכל כך עמוק, מלא הבנה, רגש, חום ואהבה.
משנתו לאהבת הארץ והאדמה, הטבע, החי והצומח הייתה ועדיין מהווה נר לרגלי
תוכניות הלימודים בטבע ובמדעים בבית ספרנו.
בשנים הראשונות הוא לימד את הילדים על הטבע והסביבה, סיפר מסיפורי האזור
והילדות שלו; וחלם על היום, בו יתחילו לבנות את המרכז לחינוך טבע וסביבה,
שלימים ייקרא "אחלה חי".
מזלו של בית ספרנו שפגשנו את ניבי עם כל חלומותיו ורעיונותיו המקוריים. ניבי,
כשיש לו חלום הוא ילך אתו עד הסוף, גם כשצריך להילחם בטחנות רוח וגם כשמסביבו
הכול תקוע ולא זז.
ביום בו הגיעו סוף סוף הפועלים והעבודה החלה, ברקו עיניו מאושר. הוא הביא אחד
מיינותיו, וכולנו חגגנו.
הפרויקט הפך ל"תינוקו". הוא ליווה, תמך, כאב בשינויים ויזם פתרונות חדשים.
"אחלה חי" קם ועמד בזכותו ובזכות חלומו. אין ספק, שהמרכז הזואולוגי יפה ופעיל,
ובו בולטות, כפרחים יפים, נגיעות ידיו העמלות.
במסירותו הרבה בנה את המקום, ימים כלילות טיפל בחיות, טיפח ילדים ולימד את
המורות.
צר
לנו על כל אותם חילוקי דעות שנתגלו ועל כך שדרכינו נפרדו, שלא ברצונך ובוודאי
שלא מרצוננו. אהבנו אותך כל כך.
תמיד יישאר מקום קסום זה שלך ויהיה ברוחך.
בית
ספר "רעות" יודע, שאבד לו מורה דרך דגול ואדם אהוב.
נועה סגל - רכזת מדעים
בשם כל צוות בית הספר והילדים
