מחנכות מן העבר

דברי פרידה ברכת המנהל ברכת ההורים ברכת המחנכות מחנכות מן העבר 'ברכת כיתות ה דף הבית

צבר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

את היום הראשון כולכם בודאי זוכרים, הגעתם נרגשים וקצת יותר צעירים וכמו שאומרים " כל ההתחלות קשות".

הבעתם בהתחלה הרבה חששות אז ביחד עשינו את הצעד הראשון. התחלנו ללמוד קריאה, כתיבה וחשבון הבנו כי חווית הלימוד יותר מהנה אם האווירה בכיתה נעימה. ולכן למדנו להקשיב זה לזו, לקבל ולעיתים רחוקות אם צריך להתנצל.

הפכנו להיות יותר מגובשים וכך לבוא בבוקר לכיתה יותר נעים. את כיתה א' סיימנו חזקים יותר ובטוחים בעצמנו.

בכיתה ב' לכיתה חדשה עברנו ועל האווירה הנעימה בינינו שמרנו, למדנו הרבה שעורים מקצועיים אומנות, מוזיקה, מחשבים ומדעים. יחד איתי למדנו חשבון קריאה וכתיבה,

אך נוספו עוד נושאים שנלמדו בהרחבה. למדנו מקצוע שנקרא "אנו חוקרים" ובו התמקדנו בנושא בעלי החיים.

שאלנו את עצמנו הרבה שאלות כמו " איזה חיה הייתי רוצה להיות?" על אילוף, הרגלה וביות למדנו את סוף הנושא באחלה חי חגגנו ואתכם ההורים להשתתף הזמנו.

בתורה למדנו על בריאת העולם, על סיפור גן עדן עם חווה ואדם, על נוח ששלח את היונה, מגדל בבל, אברהם ושרה.

על הולדת יצחק, על שרה שצחקה, על חייו של יצחק ופגישתו עם רבקה. כל הזמן ניסינו לעשות היקש למצב היום ומה שמתרחש. את השנה אני חושבת כי אנו מסיימים עם כיתה של ילדים בוגרים ונבונים שלמדו את ערכה של השיחה וההקשבה ולעצור ולנשום לפני כל תגובה על הכול מותר לדבר כל עוד זה לא פוגע באחר. הדברים צרכים להיאמר מתוך התחשבות וכבוד ואז האווירה נעימה מאוד.

מקווה שהצלחתי ליצור בכיתה מקום בטוח לכל ילד וילדה.

סביבה בה כל אחד הצליח לבטא את עצמו גם אם היו שם עוד 30 ילדים כמותו. כמובן שלא יכולתי לעשות זאת בלעדיכם ההורים שתמכתם, עודדתם והייתם קשובים.

לשיתוף פעולה עם הורים יש חשיבות מרובה ולכן רציתי לומר לכם תודה רבה. אני בטוחה כי המורה שתקבל את כיתת צבר, תקדמם ותעבור בשבילים בהם איש לא עבר

כי קבוצת הילדים כאן, מיוחדת במינה יודעים ללמוד ולחקור כל פינה. ולגבי הקבוצה שכאן בשנתיים גובשה "השמים הם הגבול!" וזו לא רק מליצה.

לראות אתכם בחצר בית הספר כבוגרי "רעות" זו גאווה גדולה, מרגישה שגם לי יש חלק קטנטן במי שאתם היום.

עוקבת אחריכם בשמחה והרבה עניין ומאוד מאמינה שבשביל כל אחד ואחת מכם "השמים הם הגבול".

באהבה רבה

רינה נוימן

 

כיתת צבר – תלמידיי האהובים.

זה נראה כאילו רק לפני יומיים הגעתי ללמד לראשונה בבית הספר "רעות" והכרתי אתכם.

מכיתות קטנות של 10 תלמידים לערך הגעתי לכיתה הכי גדולה בבית הספר.

 

אתם בטח לא יודעים, אך היה לי קשה מאוד להירדם בלילה שלפני מרוב התרגשות... (כן, אפילו מורות מתרגשות לפעמים...)

כל הזמן חשבתי איך יהיה והאם אצליח ליצור עמכם קשר טוב ועוד המון שאלות של מורות מתרגשות.

 

אך בדיעבד לחשוש לא הייתה סיבה כי האהבה מיד פרחה. איזו כיתה נפלאה שאתם...

חינכתי אתכם בכיתות ג' ו – ד',  שנתיים מלאות חוויות והנאות.

תמיד גיליתם עניין וסקרנות והראתם רצון ומוטיבציה להתקדם ולהצליח, על כך אני מאוד גאה בכם.

המשיכו להראות בגרות, רצינות, יושר והגינות והאמינו בעצמכם תמיד.

 

כעת אתם מסיימים את בית הספר היסודי ועולים לחטיבת הביניים  

מאחלת אני לכם המון  הצלחה בהמשך הדרך וזכרו שאני גאה בכם ואוהבת אתכם

ותמיד אהיה מוכנה להקשיב ולעזור.

 

באהבה גדולה,

סמדר.

 

 

צאלון

לילדי צאלון היקרים,

תקופת היסודי הגיעה לסיומה ועכשיו אתם עוברים אל החטיבה.

ליוויתי אתכם שנתיים בכיתות ג'-ד'.

היו אלה שנתיים מיוחדות, מעניינות ומאתגרות.

פגשתי ילדים מקסימים, חכמים, סקרנים ומוכשרים.

השיעורים היו מלאים בחוויות, התנסויות ולמידה משמעותית.

בימים אלה אתם מסיימים כיתה ו' ואני גאה בכם על הדרך שעשיתם ושמחה שהיה לי חלק קטן ומקווה שגם משמעותי בחייכם ובעיצוב אישיותכם.

ועתה כשפניכם אל החטיבה זיכרו תמיד שסוד ההצלחה הוא מאמץ, התמודדות ודבקות במטרה!

וחשוב לא פחות, מאחלת לכל אחד ואחת מכם שתמצאו את הדרך שלכם, שהולמת את נטיותיכם ואישיותכם, הדרך שתיתן לכם שלווה ושמחה לב.

בהצלחה בהמשך הדרך...

אוהבת אתכם בכל ליבי,

 ענת.


 

 

צבעוני

   

לבוגרי כיתת "צבעוני" שיקרים לי מאוד!

 

שש שנים חלפו עברו להן ביעף!

אני זוכרת את היום הראשון בכתה א', כשראיתי אתכם מולי קטנים, מפוחדים, זוגות עיניים זוהרות כמו כוכבים, סקרניות ותוהות:

מה היא רוצה מאתנו?

במשך שנתיים לימדתי ולמדתי מכם רבות. גיליתי תלמידים נבונים, שמחים, צוחקים, מקשיבים, חרוצים שללמוד רוצים ואוהבים לשיר.

היו לעיתים רגעים של צער, בכי וכאב ודברים רבים שיצאו מהלב.

יחד עברנו רגעים בלתי נשכחים, שנתיים נהדרות וגדושות, שנתיים של הקניות במליאה והקניות אשיות, הצגות, טיולים ופעילויות שונות.

רציתי להרחיב אופקים, להקנות ידע כללי, ערכי משמעת, יכולת לקחת אחריות ולעזור לכם להתפתח ולפרוח. גיליתם רגישות וכבוד אחד לשני, הענקתם את מלוא אהבתכם כל אחד ואחד בדרכו. אזכור לכל אחת ואחד מכם את תרומתה/ו האדירה לחברות ולאוירת למידה נעימה.

לוויתי אתכם מהצד במשך השנים, נהניתי לראות אתכם גדלים, מתפתחים, מחכימים והופכים לקבוצה מגובשת ומאוחדת.

השנה אתם בכתה ו', נהניתי לצפות בכם בטכסים,מקריאים, שרים, מציגים ורוקדים. לבי נמלא גאווה עד דמעות.

ידוע לכל שעבר והווה יוצרים את העתיד והם הבסיס,

אני שמחה שניתנה לי הזכות להיות חלק מזה.

הגיע הזמן לפרוש כנפיים ולהמשיך הלאה.

כשנפרדים עולם חדש נפתח, כל החיים נפרדים ממשהו ישן ומשהו חדש מתחיל, לפעמים הפרידה מלווה בעצב או דמעה, הרבה פעמים היא לבניה מחודשת עם רצון ותקווה. נשאר רק דבר אחד טוב – הזיכרונות.

 ולצידה לדרך:

להתבגר זו משימה לא קלה. לפעמים תרגישו חופשיים ומאושרים,

לפעמים עצבות תשתלט עליכם. לפעמים תתמלאו ביטחון עצמי

ולפעמים מבוכה תחדור לנפשכם. החיים נראים לעיתים מסובכים ומפותלים. אך בעצם זה אתם המשתנים במהירות.

זכרו כי חייכם יהיו בנויים על פי האמונה שיש לכם בעצמכם.

האמינו ביכולתכם להצליח, ותראו שתצליחו. האמינו ביכולתכם להתמודד עם קשיים, ותראו שתצליחו. האמינו שביכולתכם לתת ולקבל אהבה, ותראו שתצליחו. האמינו בעצמכם. כל אחד ואחת מכם אדם נפלא ומיוחד, אתם מתחילים כעת לגלות את העולם

ולחפש את מקומכם בו. עליכם להתנהג בסבלנות ובאהבה עם עצמכם

ועם זולתכם. להתבגר זו משימה לא קלה. אל תסתפקו במועט, דעו להפיק ולהביא לידי מיצוי את המיטב שבכם. אל תשכחו:

"אם יוצאים וצועדים בשבילים נכונים מגיעים למקומות נפלאים". בשבילכם השמיים הם הגבול!

בהצלחה רבה, בטוחה אני שבעתיד נשמע רבות על כל בוגר ובוגרת.

זכרו שתמיד יש לכם לב אוהב ופתוח.

אוהבת אביבית.

ולכם ההורים שיקרים לי לא פחות, מגיעות ברכות, צרור תודות על שגידלתם ילדים נהדרים כאלו,על שהפקדתם בידי את האוצרים שלכם, על שנתתם בי אמון. המשיכו להוביל אותם להצלחות וליהנות מהם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ציפורן

לילדי כתת "ציפורן" היקרים

 

בואו יחד נשמן אותו מנעול חלוד

של מגירת הפלאים שבלב,

נפתח אותו יחד ונזכור....

את החוויות, התקוות, הניצחונות והכישלונות

אך נדלג על הפרידות

כי במגירה הקטנה שבלב אין כזו,

כשעוזבים- בעצם לא נפרדים.

זה לא נכון שמסיימים,

פשוט- הופכים דף

ופותחים דף חדש.

את הישן לא זורקים לפח,

אותו מכניסים למגירת הפלאים,

זו בעלת הצירים החלודים.

וכשרוצים לזכור-

מוציאים וזוכרים הכול,

כי כשנפרדים לתמיד

נשאר דבר קטן בלב- הזיכרונות...

אם מדובר בתלמידים

אותם לא תמצאו במגירת הפלאים,

מהם לא נפרדים,

בשבילם לא צריכים דפים,

כדי להגיד שאנו זוכרים!!

 

מאחלת לכם התחלה מוצלחת בכל אשר תבחרו לעשות!

אוהבת אתכם

אדריאנה

 

ילדי ציפורן המקסימים,

נפגשנו לפני שלוש שנים כאשר התחלתי ללמד בבית ספריכם.

בפעם הראשונה שנכנסתי לכיתתכם, התרגשתי מאוד וקצת חששתי.

אך לא עבר זמן רב עד שהבנתי שאתם כיתה נפלאה ומקסימה.

גיליתי ילדים מוכשרים, חמודים, משתפי – פעולה ומלאי שמחת חיים.

 

לימדתי אתכם שנתיים, בכיתות ד' ו-ה' ואת חלקכם גם בכיתה ו'.

אני מרגישה שהייתה לי זכות גדולה ללמד ילדים מקסימים כמוכם.

 

בימים אלו אתם מסיימים את כיתה ו' ואני גאה בכם על כל הדרך שעשיתם לאורך השנים.

נפלא לראות אתכם גדלים ומתבגרים. ממלאים תפקידים חברתיים

שונים בבית הספר, תורמים והופכים לבוגרים אחראים.

 

ועכשיו שאנו נפרדים, ואתם לחטיבה עוברים.

אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם הצלחה בדרככם החדשה.

המשיכו לשאוף ולרצות להגשים את משאלותיכם .

ותמיד תמיד האמינו בעצמכם ולכו בעקבות לבכם.

 

תמיד שמורה בלבי פינה בלב בשבילכם.

אוהבת, מירב כץ